מה פשר העיתוי?
פרשת השבוע פותחת בנושא הנדרים, תוך פירוט חומרת האיסור שלא לקיים נדר מצד אחד, והדרכים בהן אפשר להתיר ולהפר נדר ולהשתחרר מהאיסור, מצד שני.
באופן כללי, 'התרת נדרים' יכולה להתבצע בעזרת חכם הבקי בהלכות נדרים1, או על-ידי בית-דין. ואם מדובר בנדר של אישה, אביה או בעלה יכולים להפר את נדרה, בתנאים מסויימים האמורים בתורה2 ומבוארים בהלכה.
נשאלת השאלה: הרי בני ישראל עומדים כעת זמן קצר לפני הכניסה לארץ, מדוע דווקא עכשיו נאמרה להם פרשת הנדרים?
בין המדבר לארץ
להבהרת הדברים, יש לעמוד על ההבדל בין המצב בו היו בני ישראל במדבר, למצב הצפוי להם בארץ ישראל:
בהיותם במדבר, בני ישראל קיבלו את כל צרכיהם באמצעות ניסים ונפלאות, ללא שום מאמץ מצידם. הלחם היה מן מהשמים, המים נבעו בשפע מ'בארה של מרים', ובגדים התכבסו והתגהצו על-ידי עמוד הענן.
לכן, בעודם במדבר, רבים מבני ישראל התנזרו לחלוטין מכל הנאה גשמית – התנזרות שהועילה וסייעה להם להתעלות והתרוממות רוחנית.
לעומת זאת, כאשר בני ישראל ייכנסו לארץ ישראל, הניסים הללו ייפסקו, והם יצטרכו לעמול קשה לפרנסתם ויהיו עסוקים בצורכיהם הגשמיים.
לכן פרשת נדרים נאמרה בסמיכות לכניסה לארץ, כדי ליידע את העם בדרכים האפשריות ל'התרת הנדרים'. דבר שללא ספק יידרש להם בעקבות המעבר החד מהמדבר לארץ.
מטרת הכניסה לארץ
לשמע הדברים הללו על התרת הנדרים שבמדבר עם הכניסה לארץ, עלול יהודי לתהות לשם מה בכלל כדאי לבוא אל הארץ? למה לא עדיף להישאר במדבר, ברמה רוחנית גבוהה, תוך היבדלות מעיסוקים גשמיים?
ההסבר הוא, שהעולם הזה הגשמי נברא מלכתחילה על-מנת שבני ישראל יקיימו בו תורה ומצוות, יחדירו בו קדושה ויאירו את המציאות הגשמית באור אלוקי3.
לשם כך, עתידים בני ישראל להיכנס לארץ – כדי לא לפרוש ולהיבדל מהעולם, אלא לבוא במגע קרוב עם המציאות הגשמית ולהחדיר בה קדושה. ועל-מנת שהנדרים לא ימנעו את המעורבות והמגע עם החיים הגשמיים, נמסרו לקראת הכניסה לארץ – הדרכים להתרת והפרת נדרים.
לכן היה הכרחי כעת ללמד את בני ישראל כיצד להתיר נדרים, כי מיד בכניסתם לארץ, חובה עליהם לקדש ולהעלות את המציאות הגשמית.