למה לקרוא בשם שלילי?
בפרשת השבוע מפורטים דיני הטומאה והטהרה של המצורע, ומכאן שמה – 'מצורע'.
שם זה איננו שמה הקדום של הפרשה, אלא שם שנקבע על-ידי תלמידי-חכמים מאוחר יותר, לפני כ-400 שנה1. קודם לכן2 שם הפרשה בפי חכמי ישראל היה 'זאת תהיה' – על-שם המילים הראשונות בפסוק "זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו".
הסיבה לכך שבעבר העדיפו לקרוא לפרשה בשם 'זאת תהיה', היא משום שהמילה 'מצורע' מסמלת טומאה ומושג שלילי, שלא ראוי להשתמש כשם לפרשה שלמה בתורתנו הקדושה.
אך לפי-זה עולה תמיהה: מדוע בדורות האחרונים החלו חכמי ישראל לקרוא לפרשה בשם 'מצורע' על-אף שמדובר במושג שלילי?
כשהרע נהפך לטוב
הסבר הדבר, טמון בהבנת מהותה של התשובה:
אמרו חכמים3 שכאשר יהודי עושה תשובה גדולה, תשובה מתוך אהבת ה', ושב אל ה' בכל ליבו – 'זדונות נעשו לו כזכויות'. הקדוש-ברוך-הוא מקבל את תשובתו, ומחשיב את העבירות שעשה במזיד – כזכויות ומעשים טובים.
הפיכת הזדונות לזכויות, כאשר עבירות וחטאים חמורים הופכים לזכויות ולמצוות, היא תהליך על-שכלי. והדבר מתאפשר אך ורק בכוחו הבלתי מוגבל של הקדוש-ברוך-הוא.
הקדוש-ברוך-הוא כל-יכול. וכאשר הוא רואה שהיהודי חוזר בתשובה שלמה באמת, ומקבל על עצמו שלא לחטוא שוב, הוא הופך את הקערה על פיה – והחטא נהפך באופן על-טבעי לזכות.
מהפך עצום זה, אינו גלוי בזמן הגלות, כאשר הרוחניות מוסתרת במציאות הגשמית, והאור האלוקי לא נראה בגלוי בעולם הזה.
לעומת ההסתר הרוחני השורר בגלות, נאמר על הגאולה "ולילה כיום יאיר"4. והמשמעות הפנימית של הייעוד היא, הפיכת החושך והטומאה לאור ולקדושה. ועם בוא הגאולה – הפיכת הרע לטוב, החטא לזכות, והטומאה לטהרה כך שיהיו גלויים לעין כל.
על סף הגאולה
לכן בדורות הקודמים, כאשר היו רחוקים מאור הגאולה העתידה, קראו לפרשה בשם 'זאת תהיה'. כלומר, בעתיד הגאולתי יהיה המצורע טהור.
ואילו בדורות האחרונים, כאשר עם ישראל הולך ומתקרב לגאולה, החליטו החכמים לקרוא לפרשה זו בשם 'מצורע'. לרמז על-כך שבימות המשיח הקרובים לבוא, ה'מצורע' לא יהיה עניין שלילי, שכן הרע עצמו יהפוך לטוב.