מה הצורך בשני פירושים?
בתחילת הפרשה, מדובר על דיני טומאת יולדת וטהרתה. התורה אומרת כי היולדת בן, טמאה שבעה ימים, ולאחר מכן – "ושלושים יום ושלושת ימים תשב בדמי טהרה". כלומר, במשך 33 הימים הבאים, היולדת טהורה.
ועל המילים "בדמי טהרה" מפרש רש"י שני פירושים. האחד – "אף-על-פי שרואה דם [במהלך שלושים ושלושה הימים הללו] טהורה". והשני – "הוא שם דבר, כמו טוהר".
כלומר, לפי הפירוש הראשון, המילים 'דמי טהרה' מלמדות שבימים הללו האישה טהורה בכל מצב, גם אם היא רואה דם. ואילו לפי הפירוש השני, המילים 'דמי טהרה' מלמדות שהדם שהאישה רואה בימים אלו טהור, ושמו 'דמי טהרה'.
מדוע רש"י מביא כאן שני פירושים, ואינו מסתפק בפירוש אחד?
שתי דרכים אל התכלית
התכלית והמטרה של בריאת העולם היא שבני ישראל יעשו את העולם למקום ראוי להשראת השכינה, באמצעות לימוד התורה וקיום המצוות1.
הקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם כך שהמציאות נראית לעינינו כחשוכה ואפילה, והיא מסתירה את האור האלוקי. התפקיד של כל יהודי הוא להאיר את החושך ולהתגבר על הרוע באמצעות קיום מצוות ה', ובכך להפוך את העולם למואר יותר וטוב יותר.
ויש שתי דרכים לעשות זאת. האחת, למנוע מהרע להתקיים, על-ידי הימנעות מעבירות, התרחקות וסלידה מהוויות העולם ודבקות בתורת ה' ומצוותיו. השנייה, המעולה יותר, היא לא להתנזר ולא להימנע לחלוטין מענייני העולם, אלא להיפך – להשתמש בענייני העולם לעניינים של קדושה, ובכך לשנות את העולם כך שיתהפך לטוב יותר. למשל, ישנה אפשרות להימנע משימוש באמצעים טכנולוגיים, מאחר שהם משמשים גם למטרות פסולות וכאמצעי להפצת תכנים שליליים. אך ישנה אפשרות לנצל את האמצעים הטכנולוגיים הללו ולעשות בהם שימוש רק לעניינים של קדושה – להפצת התורה ערכים ותכנים יהודיים.
ללא טומאה מלכתחילה
רש"י בשני פירושיו, רומז לשתי הדרכים הללו: בפירוש הראשון רש"י רומז לדרך הפשוטה. אף שהאישה רואה דמים שבדרך כלל מטמאים, היא איננה נטמאת מהם וכאילו אינם. כמו אדם העובד את ה' על-ידי התנזרות מהעולם ונשאר טהור.
בפירושו השני, רש"י רומז לדרך המעולה יותר – כאשר הדמים המופיעים במשך 33 הימים האלו, אינם טמאים מלכתחילה. הם הפכו לטהורים ונקראים 'דמי טהרה', דמים של טוהר. כמו עבודת ה' ברמה שהופכת את הרע לטוב ולכלי עזר לקדושה, כך שחושך הופך לאור וה'טמא' הופך ל'טהור'.
1. לקוטי אמרים תניא, פרק ל"ו.