צרעת ו"תזריע" – מה הקשר?
בחלקה הראשון של פרשת תזריע, נאמרו בקצרה דיני הטומאה החלים על אישה יולדת – והטהרה מטומאה זו.
בהמשך הפרשה1 מפרטת התורה את דיני המצורע, מי שדיבר לשון-הרע, וכתוצאה מכך לקה בצרעת שמתפשטת בגופו או בבגדיו או בביתו. וזה הנושא בו עוסקת כמעט כל הפרשה.
ונשאלת השאלה:
למרות שרוב הפרשה מדברת בדיני הצרעת, הפרשה נקראת 'תזריע', על שם חלקה הראשון המדבר ביולדת. ויש לתמוה: היולדת מסמלת התחלה חדשה, צמיחה ושגשוג של המשפחה, בעוד שהצרעת היא ביטוי לדברים לא רצויים. אם כן, יש לתמוה: האם 'תזריע' שקשור בלידה, הוא אכן השם המתאים לבטא את התוכן של כל הפרשה כולה?
אין כוונה לייסר
אחד מיסודות האמונה2 היהודית הוא שהקדוש-ברוך-הוא מעניק שכר לעושי רצונו – ולחילופין, מעניש את החוטאים לפניו.
ואולם העונש לא נועד, חלילה, כדי לייסר ולענות את העוברים על רצון ה'. מטרת העונש היא לתקן את הנפש מהפגם שנוצר בה על ידי החטא.
למעשה, לא בכל עונש ניתן להבחין בתכלית זו. כאשר בית-הדין גוזר על החוטא קנס כספי או מלקות, המטרה האמיתית של העונש לא גלויה לעין כל, והחוטא עשוי לחשוב כי הדיינים מתכוונים לייסר אותו.
בדיני הצרעת, לעומת זאת, ניכר שהכוונה איננה להעניש ולייסר את החוטא, אלא לכוון אותו אל הדרך הישרה והרצויה.
כאשר יהודי חוטא ומדבר לשון-הרע, הקדוש-ברוך-הוא מעורר את לבו כדי לכוון אותו לדרך הנכונה. לשם כך מתרחש דבר על-טבעי, ובקירות ביתו של החוטא מופיעים נגעים וכתמים. הדבר מעורר את החוטא לחזור בו מחטאיו, ולאחר שהוא שב בתשובה, מטהרים את הבית והעוון נמחל לו.
אם החוטא לא למד לקח והמשיך במעשיו הרעים, ממשיכים נגעי הצרעת לכלי ביתו ואף לבגדיו. אם גם נגע זה לא גרם לו לשוב מדרכו הרעה, הנגעים מתפשטים ובאים על גופו. בשלב זה הוא נדרש לצאת מחוץ למחנה ולהתרחק מחברת בני האדם לזמן מה, וכך להימנע מדיבורי לשון-הרע3.
כאן ברור שהמטרה איננה לייסר ולענות את החוטא אלא רק לעורר אותו ולכוון אותו ללכת בדרך הרצויה.
הזיכוך יוצר אדם חדש
זהו גם הסבר לכך שהפרשה שעוסקת כמעט כולה בעונשים של נגעים, נקראת 'תזריע' – הולדה חדשה:
הכוונה היא ללמדנו את המהות והמטרה של כל העונשים – לזכך את האדם, להפוך אותו לטהור ונקי, כמו תינוק חדש שזה-עתה נולד.

