למה חשוב להקטיר ביום?
'קרבן עולה' מתייחד בכך שמקריבים את בהמת הקורבן כולה, על כל חלקיה ואבריה על-גבי המזבח – בשונה מקורבנות אחרים, בהם מקריבים את החֵלב השומני או חלקים נוספים, בעוד שבשרו של הקורבן נאכל על-ידי הכוהנים או על-ידי מביא הקורבן.
ועל האמור בתורה "זאת תורת העולה… היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה", מפרש רש"י: "הרי הענין הזה בא ללמד על הקטר חלבים ואיברים שיהא כשר כל הלילה". כלומר, לכתחילה, הקרבת הבהמה והקטרת החֵלב צריכים להיות מבעוד יום. בדיעבד, אם לא הספיקו להקטיר את החֵלב ביום – ניתן לעשות זאת בלילה. מוסבר על כך, כי למעשה בהקטרה בלילה, מפסידים את קיום מצוות הקטרת החֵלב. אולם, מאחר שקיים איסור להשאיר את החֵלב כמות שהוא עד הבוקר, ככתוב "ולא ילין חֵלב חגי עד בוקר"1, יש להקטיר את החֵלב בלילה כדי לא לעבור על איסור זה.
לפי פנימיות הדברים2, דיני הקורבנות והקרבתם רומזים לעבודת ה' הרוחנית. אם כן, מה ניתן ללמוד מכך שמצוות הקטרת החֵלב היא ביום, והקטרתו בלילה היא רק על-מנת להימנע מאיסור?
לרתום את הלהט
חֵלב הוא שומן משובח. והמשמעות הפנימית של הציווי להקטיר את החֵלב, היא דרישה מכל יהודי להקריב לה' את המשובח ביותר, ולבוא לידי כך שהתענוג שלו יהיה בענייני תורה ומצוות.
את ההנאה, ההתלהבות והלהט, יש לרתום ללימוד התורה וקיום המצוות. להניח תפילין מתוך שמחה, ולשמור שבת בתענוג גדול ובחיות.
להתעלות גם בלילה
בעבודה זו, יש להבדיל בין 'יום' ו'לילה':
יום – מסמל יהודי שהאור הרוחני מאיר וזורח אצלו כמו אור היום. הוא לומד תורה מתוך ישוב הדעת, מקיים מצוות בהידור, נוהג בדרך-ארץ וביראת-שמים, והכול ללא צורך במאבקים והתמודדות עם ניסיונות קשים.
קובעת התורה: מצוות הקטרת החֵלב היא ביום! יהודי זה הדומה ל'יום', צריך להקטיר את החֵלב והתענוג. לבוא לידי כך שכל העונג שלו יהיה בקדושה, והוא יקיים מצוות מתוך שמחה והנאה מלאה.
לילה – רומז על יהודי שמצבו הרוחני חשוך. מעשיו הטובים מתבצעים בקושי רב. הוא נדרש למאמץ רב כדי ללמוד תורה, ופעמים לא מעטות הוא מועד ונכשל. הוא מתקשה לקיים מצוות, והמעורבות שלו בענייני העולם-הזה מציבה בפניו ניסיונות קשים ומרים.
אומרת לו התורה: גם בלילה יש להקטיר את ה'חלב' כדי להימנע מאיסור. גם מי שלגביו הקרבת התענוג לתורה ולמצוות היא משימה קשה ביותר, צריך לפחות להקריב את תאוותיו ותענוגותיו על-מנת להתגבר על נטיות שליליות ולהימנע מאיסורים. כך יוכל גם הוא להתקדם ולהתעלות בהדרגה במעלות הקדושה.