מדוע הכלים תחילה?
בפרשת השבוע מסיימת התורה את תיאור הקמת המשכן. בתחילת הפרשה מדובר על כללות המשכן וכמויות הנדבות שניתנו מאת בני ישראל. לאחר מכן, מפרטת התורה את הקמתם של כל כלי וחלקי המשכן שניבנו בדיוק כפי ציווי ה'.
מעניינת העובדה שהתורה מפרטת תחילה את הקמתם של הכלים השונים, ורק לבסוף נאמר "וישם את מסך הפתח למשכן"1. כלומר, המשכן עצמו נשלם אחרי הכלים.
עוד ראוי לשים לב, שתחילה מתוארת הקמתו של מזבח העולה, ורק לאחר מכן "ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח"2.
ונשאלת השאלה:
האמנם מיקמו תחילה את הכלים, ורק לאחר מכן בנו סביבם את הקירות ואת הפתחים? ואם כן, מה הסיבה לכך?
שינוי סדרי עולם
אכן, בדרך כלל, כשבונים בית, מקימים תחילה את הקירות, ורק לאחר מכן מכניסים וממקמים את הכלים. כך הוקם גם המשכן לאחר כל מסע3. וזה היה גם סדר הדברים בבניית המשכן – תחילה נבנו יריעות וקירות המשכן, ואחריהם נעשו הכלים, כדברי בצלאל "מנהג העולם לעשות תחילה בית, ואחר כך משים כלים בתוכו"4.
רק בהקמתו הראשונה של המשכן, שינה משה מהסדר הרגיל, ותחילה הוצבו הכלים, ורק אחר-כך הוקם המשכן עצמו. תחילה הוצב המזבח החיצון, ורק אחר-כך נשלמה הקמת החצר.
הסיבה לכך היא, רצונו של משה רבינו להחדיר במשכן תכונה שאינה קיימת בטבע העולם – נצחיות. על מנת להפוך את המשכן לנצחי ותמידי, היה צורך לשנות מסדרי הטבע הרגילים.
לכן, בפעם הראשונה בה הוקם המשכן, שינה משה רבינו והפך סדרי עולם, והקים תחילה את הכלים ורק אחריהם את המשכן. השינוי הזה שידר את המסר שהמשכן הוא מעל גדרי הטבע. ומאחר שמדובר במציאות על-טבעית, הוא יכול גם להתקיים לנצח, דבר שלא יתכן בגדרי המציאות הטבעית.
מעבר לנורמות המקובלות
במעשה זה של משה, קיימת הוראה נצחית. כל אחד נדרש לבנות בליבו פנימה משכן לה', מקום שבו תשרה השכינה. בדרך כלל, יש לעשות זאת בדרך הטבע. להתנהג על פי סדר העולם, ובתוך הסדרים הללו להתקדם ולהוסיף בטוב ובקדושה, שלב אחר שלב.
אולם לעיתים יש לדלג על השלבים הרגילים, ולהתרומם מעל המגבלות. במיוחד בתחילת החיים, כאשר מחנכים ילד ל'יראת שמים', יש להרגיל אותו לעבוד את ה' גם מעבר לנורמות המקובלות.
בזכות התנהגות על-טבעית בעבודת ה', נזכה לבניין בית-המקדש השלישי שיהיה בית נצחי, למעלה מגדרי הטבע.