יעקב ואבותיו
פרשת השבוע פותחת בסיפור יציאתו של יעקב אבינו מבאר-שבע לעבר חרן. לפי פשוטו, עזב יעקב את בית הוריו מחשש שעשיו אחיו יפגע בו, וגם כדי לשאת אישה מבנות משפחתו. אך חכמי ישראל גילו לנו כי יעקב עזב את באר-שבע מסיבה נוספת. אבימלך שהתגורר בבאר-שבע, כרת ברית עם אברהם ויצחק, והשביע אותם שישאירו בידיו את השליטה בארץ ישראל לעוד שמונה דורות, וכך התעכבה כניסתם של בני ישראל לארץ הקודש זמן רב1.
יעקב לא רצה להיפגש עם אבימלך, מחשש שמא לא יעמוד בלחצים, וייאלץ לכרות גם הוא ברית עם אבימלך, ולכן החליט לעזוב את באר-שבע לחלוטין.
נשאלת השאלה: מפני מה כרתו אברהם ויצחק ברית עם אבימלך, ולא ברחו מבאר-שבע כדי להימנע מכריתת הברית?
השתקת הרע והפיכתו
ההסבר הדבר, יובן על-פי הגדרת שתי דרכים בעבודת ה':
דרך אחת, הפשוטה יותר, היא להילחם ברע ולהשתיקו לחלוטין. אלא שבדרך זו, על-אף שהרוע חדל לפעול ואין עוד מעשים רעים ואין ביטוי לשאיפות רעות, אין כאן ניצחון מלא – כי מציאות הרע עדיין קיימת.
דרך שניה, הנעלית יותר, היא להפוך את הרע לטוב, כך שהרע עצמו יהפוך מאויב לאוהב. דרך זו מעולה יותר ומביאה את רצון ה' לידי מימוש.
אברהם ויצחק עבדו את ה' בדרך הראשונה, הנותנת מקום למציאות של רע. לכן מאברהם יצא ישמעאל, ומיצחק יצא עשיו – בנים שהיו רשעים בעלי תכונות שליליות2. וזאת, מאחר שלא נלחמו ברע עד להפיכתו המוחלטת לטוב, אלא נהגו להשקיט אותו ולמנוע ממנו להפריע להם בעבודת ה'.
יעקב, לעומת זאת, עבד את ה' בדרך השנייה. לכן כל בניו היו צדיקים ויראי-אלוקים. וזאת, כי יעקב עבד את הקדוש-ברוך-הוא באופן שהרע נהפך לטוב, ולא הסתפק בהשתקת הרע או לחימה ממושכת נגדו.
בעקבות יעקב
לכן, כאשר אברהם ויצחק ראו שאינם יכולים להתמודד עם אבימלך, ואין בידם את הכוח לנצחו ולגרשו מפניהם לחלוטין, הם החליטו להשתיקו כדי למנוע ממנו להפריע להם בעבודת ה'. לשם כך הם כרתו עמו ברית, ובכך השתיקו אותו לתקופה ממושכת.
ואילו יעקב, כשראה שפעולתו עם אבימלך תימשך זמן ארוך, ואין סיכוי לניצחון גמור על אבימלך בעת הזו, החליט לברוח מהמקום ובלבד שלא לכרות ברית עם אבימלך. מטרתו של יעקב היא להפוך את הרע לטוב, ומאחר שראה שהדבר בלתי אפשרי באותה העת, יצא מבאר-שבע.
אכן, דרכו ושיטתו של יעקב היא הדרך הסלולה ואותה עלינו לאמץ – להפוך את העולם הזה המגושם והחומרי, לעולם מאיר ומזוכך. בדרך זו אנו מביאים את האור האלוקי לעולם, וכך נמלא את רצון הבורא בעולם הגשמי, עד ביאת המשיח תיכף ומיד ממש.