הנס המופלא
אברהם אבינו שלח את אליעזר עבדו למצוא שידוך ראוי לבנו יצחק. אליעזר נוסע לארם נהריים, שם הוא מוצא את רבקה, קרובת משפחתו של אברהם, כמתאימה להינשא לבן אדוניו. רבקה מסכימה ומבקשת לקבל אישור ממשפחתה. לאחר דין-ודברים, שני הצדדים מתרצים, ורבקה יוצאת לדרך עם אליעזר לכיוון בית אברהם בארץ ישראל.
כאשר רבקה מגיעה ונכנסת לאוהל אברהם, מתרחש דבר מפתיע.
אחד הניסים שהיו מתרחשים בבית אברהם אבינו על בסיס קבוע, היה קשור בנרות השבת. נר השמן ששרה אִמֵנוּ הייתה מדליקה בערב שבת, היה ממשיך לדלוק כל ימות השבוע, עד ערב שבת הבאה, למרות שהייתה בו רק כמות קטנה של שמן. כך, מדי שבוע בשבוע.
לאחר פטירתה של שרה, הפסיק הנס להתרחש, ונרות השבת לא המשיכו לדלוק בצורה על-טבעית.
כעת, עם בואה של רבקה, הנס חזר להופיע. בדיוק כמו אצל שרה, גם בנרות שרבקה הדליקה, למרות כמות השמן הקטנה, הנרות דלקו שבוע שלם!
כך נוכח יצחק לראות את מעלתה וצדקתה הגדולה של רבקה, ולקח אותה לו לאשה.
ונשאלת השאלה: מדוע כבה הנר בכל ערב שבת, ולא המשיך לדלוק גם לשבת הבאה? הרי מאחר שכבר התרחש כאן הליך על-טבעי – למה הוא היה מוגבל לשבוע אחד ולא יותר?
היום יותר מאתמול
הסבר הדבר הוא, שהקדוש-ברוך-הוא בוודאי היה יכול להמשיך את הנס של הבעירה העל-טבעית ללא הגבלת זמן, אך רצון הבורא היה להותיר לשרה אִמֵנוּ את האפשרות להתקדם ולהתעלות יותר ויותר. וזאת, על ידי הדלקת הנר בשבת הבאה, בכוונה טהורה ומרוממת יותר מאשר בשבוע שעבר.
העיקרון המנחה הוא, שבכל שלב בחיים, נדרש יהודי להתעלות עוד ועוד, ולא להישאר באותה דרגה בה היה עד עכשיו. גם אם אתמול קיימנו מצוה מסוימת בהידור, איננו פטורים מלקיים אותה שוב היום. בהנחה שעם כל יום שעובר, חלה התקדמות ועֲלִיָה במעמדנו הרוחני, וקיום המִצְוָה היום יהיה ברמה גבוהה יותר ונעלית יותר מזו של אתמול.
ההתעלות של שרה
זו הסיבה לכך שנס נרות השבת של שרה, התחולל מדי שבוע מחדש. עם כל שבוע שחלף, שרה התעלתה לדרגה רוחנית גבוהה יותר. לכן אִפְשֵׁר לה הקדוש-ברוך-הוא לקיים את מִצְוַת הדלקת נר שבת בכל שבוע מחדש, וכל פעם בצורה נעלית יותר מהפעם הקודמת.
והמסר מכוון אל כל אחד ואחת:
מדי יום ומדי שבוע, יש להתעלות ולהתרומם ביחס למצב הקודם, וההתעלות צריכה להיות מתמדת, ברוח הכלל "מעלין בקודש"1.
1. תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"א ע"א.