מה פשר הדחייה?
אל מצוות 'ברית מילה' אנו נחשפים לראשונה בפרשתנו. הקדוש-ברוך-הוא מְצַוֶה את אברהם אבינו למול את עצמו כשהוא בן תשעים ותשע1.
חכמים אומרים2, שאברהם אבינו, וכמוהו גם יצחק ויעקב, קיימו את כל מצוות התורה גם לפני שבני ישראל קיבלוה במתן-תורה. כלומר, אבותינו ידעו, ברוח הקודש, אלו מצוות יצטוו בני ישראל בעתיד – ופעלו בהתאם.
ונשאלת השאלה: אם כן, מדוע את מצוות 'מילה' שהיא אחת המצוות החשובות ביותר במעגל החיים היהודי – דחה אברהם אבינו ולא קיים אותה עד שהקדוש-ברוך-הוא ציווה אותו על כך כשהיה בגיל תשעים ותשע? מה פשר ההמתנה הארוכה כל-כך?
הבדל תהומי
להבנת הדברים, יש לעמוד על ההבדל התהומי בין המצוות שקיימו האבות לפני מתן תורה, לבין המצוות שאנו מקיימים כיום, לאחר מתן תורה:
בספר הזוהר נאמר3 שאבות האומה קיימו את מצוות התורה בצורה רוחנית. כלומר, הם לא עשו בפועל את המצוות שאנו עושים היום, אלא ביצעו פעולות שמבחינת התוכן הרוחני היו בהן הקבלה ודמיון לתוכן של המצוות שאחרי מתן תורה.
למשל, יעקב אבינו 'המשיך' את האורות האלוקיים שאנו 'ממשיכים' מלמעלה על-ידי מצוות תפילין, באמצעות מקלות העץ שגילף והציב ליד המים שמהם שתה הצאן שלו.
וזה ועוד: ההבדל העיקרי והמשמעותי ביותר בין מעשי האבות לבין המצוות שאנו מקיימים, הוא – שלאחר מתן תורה, קיום המִצְוָה מאציל קדושה בחפצים הגשמיים בהם נעשית המִצְוָה. ויש גם מצוות שהופכות דברים גשמיים ל'תשמישי קדושה', וקיימת חובה לנהוג בהתאם. כזו היא, למשל, מצוות תפילין שעשויות מעור בהמה שהופך להיות דבר קדוש, ויש כללים הלכתיים כיצד לשמור על התפילין בקדושה. לפני מתן-תורה, לעומת זאת, לא ניתנו לבני האדם כוחות ויכולות להחדיר אור אלוקי ולהביא קדושה לתוך החפץ הדומם-הגשמי, ועם סיום פעולת המִצְוָה – הדבר נשאר חפץ גשמי פשוט כפי שהיה ולא התקדש.
לכן, לאחר קיום מִצְוַת תפילין באמצעות המקלות, לא היה יעקב אבינו צריך לשמור את המקלות בקדושה, שכן הקדושה אכן לא חדרה אל המקלות.
להחדיר קדושה
ההבדל המהותי האמור, בין המצוות שקיימו האבות למצוות שלאחר מתן-תורה, נובע מכך שמאז מתן-תורה בסיני קיום המצוות הוא על-פי ציווי ישיר מבורא העולם. והציווי הזה נותן כוח מלמעלה לקדש את החומר ולרומם את גשמיות העולם. לעומת זאת, אבות האומה קיימו את המצוות שלא על-פי ציווי מפורש של הקדוש-ברוך-הוא, ולכן מעשה המצוות שלהם היה חסר את הכוח הזה – ולא הביא קדושה אל תוך המציאות הגשמית.
זו הסיבה לכך שאברהם אבינו המתין ולא קיים את מצוות 'מילה' עד שהקדוש-ברוך-הוא ציווה אותו לעשות כן. אברהם רצה לקיים לכל-הפחות מצוה אחת על-ידי ציווי אלוקי, ובכך להחדיר את הקדושה בבשר הגשמי ממש.