מה קרה ביום הראשון?
בריאת העולם לא התרחשה ברגע אחד, בו נוצרו כל הנבראים בצורתם העכשווית. היה זה תהליך שנמשך שישה ימים, בהם נוצרו אור וחושך, ארץ ושמים, עצים ושדות, עופות השמים ודגי הים, בעלי החיים, ובני האדם.
הבריאה הראשונה, בה פתח הקדוש-ברוך-הוא את התהליך הייתה האור. קודם לכן, לא הייתה קיימת מציאות של אור או חושך, ועם אמירתו של הקדוש-ברוך-הוא "יהי אור", נוצרה המציאות הנפלאה של האור, באמצעותו יכולים הנבראים ליהנות מראייה חדה וברורה.
רק לאחר בריאת האור, פנה הקדוש-ברוך-הוא לעסוק ביצירת רקיע השמים1, מימי האוקיינוס ובעלי החיים, וביום השישי והאחרון ברא את נזר הבריאה – אדם הראשון.
נשאלת השאלה: מה הייתה הדחיפות הגדולה לברוא את האור ביום הראשון לבריאה, עוד לפני שנבראו יצורים חיים שיוכלו ליהנות מהאור, ואם בעלי החיים והאדם נבראו כמה ימים מאוחר יותר, לשם מה ברא הקדוש-ברוך-הוא את מציאות האור כבר ביום הראשון לבריאה?
הבריאה כארמון
ההסבר נעוץ במשל שמביאים חכמים כדוגמא לבריאת העולם2:
משל למלך שרוצה לבנות לעצמו ארמון גדול ומפואר, ולשם-כך מזמין אליו את גדולי המהנדסים וקבלני הבניין המתמחים בתחום זה. בישיבה הראשונה שלהם עם המלך, היועצים והבנאים לא פתחו מיד בבניית היסודות ובהצבת פיגומים לצורך הבנייה, אלא ראשית-כל שרטטו במפות את תבנית הארמון וצורתו הרצויה, את מספר החדרים ואת המידות המדויקות. ורק כשהמטרה לפרטיה ניצבה אל מול עיניהם – היה ניתן להתחיל בבניית הארמון.
אדם שיתבונן בפועלים העוסקים במלאכה בתחילת הבניה, לא יבחין במטרה הסופית הטמונה בעבודתם, אך בסופו של תהליך ארוך וממושך, יוצג לראווה ארמון הפאר התואם בדיוק למטרה שהציבו מהנדסי הבנייה בתחילה.
הצבת המטרה מראש
גם הקדוש-ברוך-הוא קבע כבר לעצמו בתחילת הבריאה את התכלית והמטרה לשמה הוא בונה את העולם הגדול והמשוכלל. לשם כך, הוא פתח את בריאת העולם בבריאת האור, ובכך התווה את מטרת הבריאה – להאיר את העולם.
לאחר-מכן, כאשר המטרה הוצבה באופן ברור ומוחלט, החל הקדוש-ברוך-הוא בבריאת השמים והארץ ושאר הנבראים.
כשם שהמתבונן בפועלי הבניין העסוקים בבניית הארמון, לא יעמוד על היופי והפאר של היצירה כל עוד היא לא הושלמה, כך אנחנו עדיין לא יכולים לראות מתוך הבריאה את מטרתה, שכן אנחנו עדיין עומדים בעיצומה של המלאכה להאיר את העולם – והמשימה טרם הושלמה.
עלינו לזכור תמיד את היעד ואת המטרה הסופית של הבריאה ושל כל יחיד – לקיים מצוות ולעשות מעשים טובים כדי להאיר את העולם באור אלוקי, ולהביא למימוש מטרת הבריאה בשיא תפארתה בגאולה האמיתית והשלימה.

